פרסומים אחרונים
איך משלבים בינה מלאכותית במרפאות לבריאות הנפש? דו"ח מחקר חדש
באוקטובר 2026 הוגש למכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות דו"ח מחקר שבחן כיצד אפשר לשלב בינה מלאכותית יוצרת באופן אחראי במערך בריאות הנפש הציבורי בישראל. את המחקר, במימון המכון, ערכו ד"ר אורן אסמן (חוקר ראשי) ופרופ' שלמה מנדלוביץ, יחד עם ד"ר רונן שגב וד"ר תומר סימון.
במחקר נערכו 42 ראיונות עומק עם אנשי צוות קליני ומנהלי במרפאה ציבורית לבריאות הנפש, ועם יזמים ובכירים בתעשיית הבריאות הדיגיטלית. בשתי הקבוצות תוארה הבינה המלאכותית ככלי שתומך במטפל ולא מחליף אותו. ערכה המרכזי הוא בהפחתת הנטל האדמיניסטרטיבי, למשל בתמלול, בסיכומי מפגשים ובניהול רשימות המתנה, וכך מתפנים זמן וקשב למפגש הטיפולי. שתי הקבוצות ראו ברגולציה ובפיקוח תנאי מקדים להטמעה. הדו"ח כולל המלצות מדיניות, המלצות טכניות להטמעת מערכות בינה מלאכותית במוסדות בריאות, והמלצות לתעשיית הבריאות הדיגיטלית.
שקיפות ביחס לש ימוש בבינה מלאכותית יוצרת בפסיכותרפיה
האם הייתם רוצים לדעת אם המטפל שלכם נעזר ב-ChatGPT כדי לנתח את עולמכם הרגשי? "שקיפות ביחס לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת בפסיכותרפיה" בוחן את הסוגיות האתיות הרלוונטיות הנוגעות בשאלות של אמון ואוטונומיה בטיפול נפשי בעידן הבינה המלאכותית. בעולם שבו 80% מהמתבגרים בישראל כבר משתמשים בבינה מלאכותית כגורם לתמיכה רגשית, המאמר בוחן מתי ייעול העבודה הופך לסיכון קליני ומקצועי. הכותבים מציעים מתווה ייחודי המאזן בין הכבוד לזכות המטופל לדעת, לבין החשש מהפיכת המודל ל"מטפל צללים" שעלול להחליף בהדרגה את שיקול הדעת האנושי האינטימי.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אורן אסמן, דניאל טולדנו וד"ר אמיר טל (אפריל 2026)
תכנון, הטמעה ושימוש אחראיים של בינה מלאכותית יוצרת בבריאות הנפש
מאמר זה מהווה את מאמר המערכת לגליון מיוחד, ראשון מסוגו, שכלל אסופת מאמרים בנושא שילוב בינה מלאכותית יוצרת בבריאות הנפש. הוא מציג את עיקרי הנושאים בגליון המיוחד, שמאמריו כוללים התייחסות לאפשרויות קיימות של מערכות בינה מלאכותית לזהות רגשות, לסכם שיחות טיפול, ולהעריך סיכונים, ומתייחס לאתגר התיקוף של כלי בינה מלאכותית שכאלו. עוד הוא מתייחס לנושא הטיות, אמפתיה בהקשר של בינה מלאכותית, וחשיבה על אימוץ גישות אתיות מכוונות אדם כמו אתיקה של דאגה, בעבודת הבינה המלאכותית. המאמר נכתב על ידי ד"ר אורן אסמן, פרופ' ג'ון טורוס וד"ר אמיר טל (ינואר 2025)
התנהגויות מטשטשות גבולות בתקשורת רשת חברתית בין מרצים לסטודנטים
מחקר זה בדק את ההבדלים בין סטודנטים למדעי האחיות ובין מרצים לתחום זה בנוגע לעמדות, נורמות סובייקטיביות והתנהגויות בפייסבוק, המבטאות טשטוש גבולות בקשרי סטודנט-מרצה.
נמצא כי סטודנטים נוטים לגישה חיובית יותר כלפי התנהגויות כאלה, ומושפעים בעיקר מנורמות חברתיות של חבריהם, בעוד שהמרצים מושפעים יותר מהנורמות האקדמיות של האוניברסיטה. הממצאים מדגישים את הצורך בהבהרת גבולות והנחיות לשימוש ברשתות חברתיות לצורכי תקשורת בין סטודנטים למרצים.
המחקר נכתב על ידי גב' רוניה לוי (במסגרת עבודת התיזה שלה) ובהנחיית פרופ' צביה ברנוי וד"ר אורן אסמן. (נוב' 2024)
בחינה אתית של הדמוקרטיזציה של בריאות הנפש באמצעות בינה מלאכותית יוצרת
הפיכת הידע לנגיש באמצעות טכנולוגיה עברה לשלב נוסף עם כניסת השימוש בבינה מלאכותית יוצרת כאמצעי נגיש לציבור הרחב. במאמר מודגש הפוטנציאל של טכנולוגיה זו להנגיש טיפול נפשי ולספק מענה מותאם אישית תוך ערעור היררכיות מסורתיות בין מטפל למטופל, אך מתייחס למורכבויות אתיות, מקצועיות וחברתיות שכרוכות בכך. המאמר אף כולל מסגרת להערכה של כלי בינה מלאכותית בתחום בריאות הנפש, כדי לבחון עד כמה הם מאזנים בין היתרונות לסיכונים הנלווים.
מחברי המאמר: פרופ' זוהר אליוסף, ד"ר תמר גור, מר יובל הבר, ד"ר תומר סימון, מר טל אנגרט, גב' יובל נבון, ד"ר אמיר טל, ד"ר אורן אסמן. (אוק' 2024)
בינה מלאכותית שיחתית - מבחן טורינג של ברית טיפולית והחיפוש אחר אותנטיות
מספר חודשים אחרי שחברת OPENAI הוציאה לשוק את הגרסא הפתוחה לקהל הרחב הראשונה של צ'ט-GPT, עלתה השאלה כיצד כלי שיחתי כזה עשוי לשנות את "כללי המשחק" ביחס לשיח טיפולי. האם בהיעדר "עצמי" יכולה הבינה לבטא "אותנטיות", ואם לא, האם אפשר לראותה כמטפלת? ברשימה זו נבחנות שאלות אלו בראי כתיבתם של מספר אנשי טיפול והגות, תוך פרישת בסיס נורמטיבי ראשוני להמשך דיון בנושא זה, עם המשך התפתחות הטכנולוגיה והשימושים בה בעולמות הטיפול הנפשי.
מחברים: ד"ר אורן אסמן, ד"ר אמיר טל, פרופ' יחיאל מיכאל בר אילן (American Journal of Bioethics, 2023)
השלכות אתיות ומשפטיות של התנהגות מקוממת כלפי מטופלים בבריאות הנפש
במאמר זה עולים לדיון היבטים אתיים ומשפטיים של התנהגות מקוממת כלפי מטופלים בתחום היעוץ והטיפול הנפשי, תוך שימוש בתיאור מקרה כדוגמא. תחילה מוצגים יסודותיה של עוולת הנזיקין, "התנהגות מקוממת" ושלבים בהתפתחותה במשפט האנגלו-אמריקאי, ולאחר מכן מתוארת המסגרת האתית והמשפטית בישראל אשר נוגעת להכרה בפגיעה שנובעת מטיפול נפשי, ולאופן שבו תוכר "התנהגות מקוממת" במשפט הישראלי. לבסוף מוצגים מצבים קליניים שבהם קיים פוטנציאל לתביעות שכאלה, ודרכים קליניות לצמצם סיכון משפטי זה
מחברים: ד"ר אורן אסמן, ד"ר יעקב מרגולין, פרופ' אליעזר ויצטום (שיחות - כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, 2022).
תורת המשפט הטיפולי וחשיבות הטמעתה בעבודת הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות
במאמר מוצגת הגישה לפיה יש לפרש את חוק הטיפול בחולי הנפש ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תוך אימוץ עקרונות המשפטנות הטיפולית (Therapeutic Jurisprudence) בעבודת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. גישה זו מבקשת לחזק את החירות והאוטונומיה של המטופל, לאפשר לו חוויה של צדק פרוצדורלי, ולעודד שיתוף פעולה עם תהליך הטיפול והשיקום. המחברים מדגישים כי אין מדובר בהפיכת הוועדה לגוף טיפולי, אלא בשימוש מושכל בכלים משפטיים לקידום בריאות נפשית. לשיטתם, יישום עקרונות המשפטנות הטיפולית נדרש גם בהליכים אזרחיים וגם בפליליים – שכן "הנפש היא אותה הנפש".
מחברים: ד"ר אורן אסמן, פרופ' מרדכי (מוטי) מרק, עו"ד דניאל רז (רפואה ומשפט, 2023).
פרסומים נוספים של המעבדה, 2023-2026
חדשנות בגישה אחראית: אתיקה של בינה מלאכותית באחיות (האחות בישראל, ספטמבר 2026). מאמר לקהילת האחיות על עקרונות אתיים לשילוב בינה מלאכותית בעבודת הסיעוד, שצמח מתוך תזת המוסמך של שיר חסון. שיר חסון ואורן אסמן, האחות בישראל, ספטמבר 2026, עמ' 21-25.
דימוי האחות בבולי דואר של מדינות מוסלמיות (British Journal of Middle Eastern Studies, 2026). בין מסורת לקדמה: ניתוח של ייצוג האחיות בבולים. Zelkovitz I., Limor H., Asman O. doi.org/10.1080/13530194.2026.2614095
מתנדבי בריאות הנפש אחרי 7 באוקטובר (Lancet Psychiatry, 2024). מכתב על המתנדבים שפעלו אחרי 7 באוקטובר 2023 ועל הצורך להכיר בהם ולתמוך בהם. Elyoseph Z., Hadar-Shoval D., Angert T., Yitshaki N., Hol E., Asman O., Levkovich I. Lancet Psychiatry 11(1), 10-12. doi.org/10.1016/S2215-0366(23)00369-3
השלישי המלאכותי: ChatGPT בבריאות הנפש (American Journal of Bioethics, 2023). הצעת המושג "השלישי המלאכותי" לתיאור כניסתם של מודלי שפה אל הקשר הטיפולי והשלכותיו האתיות. Tal A., Elyoseph Z., Haber Y., Angert T., Gur T., Simon T., Asman O. American Journal of Bioethics 23(10), 74-77.
חליפה מסתגלת לקבלת החלטות נתמכת (AJOB Neuroscience, 2023). מודל שמכבד את האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות נפשית בלי להשתלט עליה. Asman O., Segal-Reich M. AJOB Neuroscience 14(3), 238-240.
עמדות מטפלים כלפי טיפול כפוי במחלה גופנית בעת אשפוז פסיכיאטרי כפוי (Nursing Ethics, 2023). Joury S., Asman O., Gold A. Nursing Ethics 30(3), 423-436.
כשרות משפטית בבתי הדין השרעיים בישראל (Israel Affairs, 2023). בין דין המדינה, השריעה ותפיסת תפקידם של בתי הדין. Asman O., Zelkovitz I. Israel Affairs 29(2), 307-322. doi.org/10.1080/13537121.2023.2182091
