top of page

איך משלבים בינה מלאכותית במרפאות לבריאות הנפש? דו"ח מחקר חדש (אוקטובר, 2026)

באוקטובר 2026 הוגש למכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות דו"ח המחקר "שילוב אחראי של בינה מלאכותית יוצרת במערך בריאות הנפש הציבורי".

חוקרים: ד"ר אורן אסמן (חוקר ראשי), פרופ' שלמה מנדלוביץ, ד"ר רונן שגב, ד"ר תומר סימון

מימון: המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות

​

רקע

מערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל פועלת זה שנים תחת עומס. מחסור באנשי מקצוע, זמני המתנה ארוכים ומימון ציבורי נמוך ליוו אותה עוד לפני מגפת הקורונה. המגפה, ואחריה מתקפת השבעה באוקטובר והמלחמה, הגבירו מאוד את הביקוש לטיפול. באותן שנים הפכה הבינה המלאכותית היוצרת לנגישה לציבור הרחב. בבריאות הנפש היא כבר משמשת לתיעוד, לתמלול, לסיכומי טיפול ולתמיכה בהחלטות קליניות. לצד הפוטנציאל עולים חששות לגבי הברית הטיפולית, הפרטיות והבטיחות. המחקר שאל איך אפשר לשלב את הטכנולוגיה כך שתרחיב את יכולת המערכת, ובו בזמן תשמור על איכות הטיפול ועל הקשר האנושי שבליבו.

​

שיטה

המחקר נשען על גישה פנומנולוגית תיאורית. נערכו 42 ראיונות עומק חצי מובנים בשני מסלולים מקבילים. במסלול הקליני רואיינו 26 אנשי צוות של מרפאה ציבורית אמבולטורית לבריאות הנפש. ביניהם היו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחיות, עובדים סוציאליים, מטפלים בהבעה ויצירה, מומחה עמיתים ומזכירות. במסלול הטכנולוגי רואיינו 16 יזמים, מנהלים ויועצים מתעשיית הבריאות הדיגיטלית והבינה המלאכותית. כל מסלול נותח בנפרד, ורק אחר כך הושוו הממצאים ביניהם.

​

ממצאים עיקריים

אנשי הצוות הקליני תיארו עומס מבני וכרוני. העומס נובע מריבוי מטופלים ותפקידים, ממחסור בחדרים וממערכות מחשוב מיושנות שאינן מדברות זו עם זו. מכתבים, טפסים וחידושי אישורים גוזלים זמן שהיה אמור להיות מוקדש לטיפול. התוצאה היא שחיקה, תחושת אשמה ופגיעה באיכות הטיפול. היחס לבינה מלאכותית היה אמביוולנטי. לצד החשש מכניסתה לליבת הטיפול, עלה ביקוש ממשי לכלים לתמלול, לסיכום ולניהול רשימות המתנה.

אנשי התעשייה הדגישו שהטמעה מצליחה דורשת התאמה לארגון ולא פתרון מדף. רובם דחו את הרעיון של מטפל בינה מלאכותית אוטונומי, וראו במטפל האנושי דמות חיונית.

בין שני המסלולים נמצאה הסכמה רחבה. בינה מלאכותית נתפסת ככלי שמתווך ומרחיב את עבודת המטפל, ולא כתחליף לו. ערכה המרכזי הוא בהפחתת הנטל האדמיניסטרטיבי. רגולציה ופיקוח נתפסים כתנאי מקדים ולא כמגבלה חיצונית. נמצאו גם שני פערים. אנשי התעשייה עסקו ברגישות תרבותית ולשונית, כולל המחסור בנתונים בעברית, וגם במעורבות פעילה של המטופל בטיפול. שני הנושאים כמעט לא עלו בראיונות עם הצוות הקליני.

​

המלצות

המחקר ממליץ למשרד הבריאות לקבוע תקן מערכתי להטמעה ולממן פיילוטים מבוקרים במרפאות ציבוריות עם הערכה אקדמית. כמו כן הוא ממליץ להקים ועדת פיקוח בין-תחומית. ארגוני הבריאות נדרשים למנות סוכני הטמעה פנימיים ולשתף את המטפלים בתכנון כבר מההתחלה. לתעשייה מומלץ לאמץ את עקרון האדם בלולאה כברירת מחדל, ולהשקיע בנתונים בעברית ובהתאמה תרבותית. ההמלצה המרכזית היא מודל "קבוצות מצוינות". בכל קבוצה חברה טכנולוגית ומרכז קליני מתמודדים יחד עם צורך ממוקד אחד. הם עובדים במימון משני הצדדים, עם יעדים שהוגדרו מראש ובליווי פיקוח אתי.

תודה שהגשת!

צרו איתנו קשר

לבדיקת אפשרות להצטרף למעבדה במסגרת עבודת גמר לרפואנים, תיזה או דוקטורט; לבדיקת אפשרות לשכור את שירותי המעבדה בייעוץ ביואתי ומדיניות בריאות נפש צרו עמנו קשר !

אוניברסיטת תל אביב, חיים לבנון 30, רמת אביב, תל אביב 69978

צרו איתנו קשר

לבדיקת אפשרות להצטרף למעבדה במסגרת עבודת גמר לרפואנים, תיזה או דוקטורט; לבדיקת אפשרות לשכור את שירותי המעבדה בייעוץ ביואתי ומדיניות בריאות נפש צרו עמנו קשר !

אוניברסיטת תל אביב, חיים לבנון 30, רמת אביב, תל אביב 69978

תודה שהגשת!

bottom of page